החזון מספק אמצעי דרכו היזם מתקשר או מסמן מטרות חשובות, לעתים בדרך מעוררת השראה, לחברי הארגון ובעיקר לבעלי העניין . היכולת לבטא חזון באופן תמציתי משמשת כלי רב עוצמה בידי מנהיגים ויזמים להניע אנשים, לייצר תמיכה ביעדי מפתח ולעורר אמון במצבים של עמימות או חוסר וודאות. בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת התובנה כי יש להקדיש קשב גם לפיתוח האישי של יזמים ובתוך כך פיתוח המנהיגות היזמית. במאמר זה אנסה לתת קווים לדמותה של היכולת המרכזית אותה צריך לפתח במנהיגות היזמית - היכולת להעמיד ולתקשר חזון.
חוקרים מצאו כי יזמים אשר הפעילו מנהיגות מעצבת (Transformational leadership) השפיעו לטובה על צמיחה וביצועים חדשים של מיזמים. במחקר שבדק את השפעת הדינמיות הסביבתית על התנהגות מנהיגים יזמים במיזמים חדשים, מצאו אנסלי ועמיתיו (2006) כי מנהיגות מעצבת, ולא מנהיגות מתגמלת (Transactional leadership), קשורה חיובית לגידול בהכנסות ותעסוקה בסביבות דינמיות המאופיינות בחוסר יציבות ושינוי מהיר. עוד ציינו אנסלי ועמיתיו כי מנהיגות מעצבת מספקת חזון לטווח הארוך המאפשר לבעלי העניין להבין את הפעילויות המנותקות והבלתי צפויות שאופייניות למיזמים יזמיים בשלב מוקדם . יתר על כן, התנהגויות המאפיינות מנהיגות מעצבת מאפשרות גם ליזמים לממש באופן מלא את היתרונות הביצועיים של אוריינטציה יזמית. במדגם של חברות קטנות עד בינוניות בשש מדינות, מנהיגים שהפגינו מאפייני מנהיגות מעצבת- ניסוח חזון, דוגמה אישית, שידור ציפיות גבוהות לביצועים והפגנת התנהגות מנהיג תומכת - היו בעלי סיכוי גבוה יותר לעסוק במרדף אחר הזדמנויות וחדשנות.
לצד המקום המשמעותי שיש למנהיגות מעצבת בבניית החזון יש כנראה משמעות גדולה לבנייה של חזון משותף ולשותפות בבניית החזון בבניית מיזם מצליח. מיזמים חדשים שהובלו על ידי צוותי ניהול מייצרים רמות גדילה גבוהות יותר מאלו שהובלו על ידי יזם יחיד (למשל, Cope et al., 2011; Hmieleski, Cole, & Baron, 2012) וגישה קולקטיבית בנושאים אסטרטגיים עשויה להביא לתוצאות ביצועים טובות יותר עבור מיזמים בשלב מוקדם (Foo, Sin, & Yiong, 2006). מחקרים עדכניים מצביעים על כך כי ייתכן ורעיון היזם הבודד, המונע להצלחה על ידי יצירתיות וכריזמה אינדיבידואלית משלו, עשוי להיות בדיה יותר מאשר עובדה (Ensley, Hmieleski, & Pearce, 2006).
הבדלים בסוג הארגון המוקם , כמו הבחנה בין ארגון למטרות רווח וארגון ללא מטרות רווח יכולים להשפיע על יצירת החזון. יזמים ללא כוונת רווח מייצרים לעתים קרובות חזונות מעוררי השראה, מציאותיים ומבוססים במוטיבציה פרו-חברתית בעוד מיזמים למטרות רווח מפתחים חזונות גמישים, פרואקטיביים ותוקפניים (Ruvio et al., 2010). חזון, אם כן, משקף את הדאגה העיקרית של היזם, בין אם הוא מקדם אג'נדה חברתית עבור ארגונים חברתיים או מציג יכולת להגיב לשינויים סביבתיים עבור ארגוני רווח (Ruvio et al., 2010).
עבור מנהיגים יזמים כלי החזון משמעותי ליכולתם לרתום את הארגון אליהם. בחינת ההבדלים באופן שבו מנהיגות של מנכ"לים מקצועיים ויזמים משפיעה על מעורבות העובדים, הראתה כי התפיסות של להיות מנהל טוב או מנטור מגבירות את מעורבות העובדים הן עבור המנכ"לים והן המייסדים. עם זאת, ניסוח חזון ברור יעיל רק בהגברת מעורבות העובדים עבור יזמים ולא עבור מנהלים שכירים. יתרה מזאת, יכולתם של יזמים להעביר את חזונם לחברה לחברי הארגון מפחיתה את אי הוודאות של הכפופים ומעניקה לעובדים את האמונה כי היזם יפעל לטובת הארגון (Papalexandris & Galanaki, 2009).
לפיכך נראה כי פיתוח ושכלול יכולתו של יזם לבנות ולתקשר חזון הינה יכולת מפתח ביכולתו לגייס אליו הן את המשקיעים והן את גרעין העובדים הראשוני שמהווה את השלד של החברה שבדרך. פיתוח יכולת זו צריך לעבור דרך שכלול יכולות מנהיגות ובמיוחד שימוש בכלים של מנהיגות מעצבת וכן בכלים של מנהיגות כריזמטית. פיתוח יכולות אלו יכל להיות ההבדל בין רעיון טוב למוצר טוב.